
אם אלוהים היה שואל אותי
מה הייתי רוצה לקבל בחיים,
הייתי אומרת
שיוסיף לי רק עוד שעה אחת ביום.
שעה אחת של הפסקה
מכל הטירוף של היום,
מכל הסידורים והמחוייבויות,
מכל העולם הזה
וכל הריק שיש לו להציע.
רק שעה אחת שבה תהיה רק אתה,
ואני,
ומיטה,
למרות שאנחנו יכולים ויודעים לה
וכל מה שאני מבקשת
זה להרגיש אותך,
כשסופה חזקה מחוץ לחלון מאיימת
ולהוריד את כל העצים בארץ,
אני רוצה שאתה תוריד ממני כל פי
ותטביע אותי בך.
וכשהראש שלך יהיה בין הרגליים ש
זאת תהיה באמת סופה אמיתית.
כי מה שאתה גורם לי להרגיש,
הוא מאה אחוז אמיתי ומתפוצץ,
ולא פייק כמו הכרמל.
וכשתעלה עם הלשון על הבטן שלי,
ואז תנשוך את השפה התחתונה שלי
תוך כדי שאתה מסתכל לי ישירות ל
ותחדור אליי ,
אני אזוז כמעט כאילו אני רוקדת
בקצב שאתה תכתיב לי.
וזה ירגיש כמו קשת בענן,
או נווה מדבר,
מין שלמות כזאת שהטבע ברא
במיוחד בשבילנו.
וברגע הזה נהיה אמיתיים, עירומי
שני חלקים משלימים.
אז כל מה שאני מבקשת
זה רק עוד שעה אחת ביום,
לשים את התפל בצד
ולהתעסק רק בעיקר,
בטירוף שלי ,
בברכה שלי,
בך…
חתימה: unceasonedwords