מאת : בנאדו
יום שישי הגיע. הגעתי בלילה לרחוב הארבעה שמוכר לי גם לפני הלימודים. הייתי מסתובב שם כטיול במשך חיי הבוגרים. אבל לא יצא לי מעולם להיות בסופי שבוע כי לא היה לי עם מי להיות.
עינת הגיעה לבושה עם מעיל ארוך. התחבקנו ונכנסנו למקום צדדי בבניין ברחוב הארבעה. לפתע הבנתי איפה אני הולך.
זה היה מועדון הדאנג'ן המקום היחידי בארץ שהוא מוקדש על בדס"מ. זה היה המקום שבו כולם הולכים כדי להוציא באופן הסכמתי את מי שהם. אולי עינת הבינה שאני גם מאלה בארון שיש להם את הפנטזיה הפנימית שלהם שבחיי היומיום הם לא מראים אולי בגלל הסטיגמה. תמיד אמרו שהם אנשים מוזרים, הזויים ושוליים. תמיד חלמתי להגיע לדאנג'ן, לראות את המסתוריות שבתוכו, את האנשים, לחוש את האווירה וכן להיות חלק מהקהילה.
נכנסנו למועדון הדאנג'ן. היו שם מארחים ומיד זיהו את עינת. היא חייכה אליהם ונכנסה איתי בלי שיבדקו אותי. היא הורידה את המעיל שלה ושמה בתוך תא אחסון שהיה שם.
היא לבשה בבגדים שחורים צמודים, קצת חושפניים, נעלי עקב שחורים ושמה לה עדשות מיוחדות זוהרות. היא אמרה לי שהיא צריכה לעשות מה ובינתיים אסתובב. ראיתי במה מרכזית העגולה במרכזה עמד עמוד באמצע. מסביב היו כל מיני מתקנים כמו צלב בצורת איקס, גלגל מסתובב שאפשר לשים שם מישהו, שוטים בשחור וכל מיני אביזרים שלא ידעתי.
בינתיים הגיעו אנשים. בעצם זוגות גברים ונשים כמו שבאתי עם עינת. חלקם לבשו כמוני וחלקם לבשו יותר קיצוני כמו עינת. ניגשתי לבר והזמנתי לעצמי שתייה.
המוזיקה הייתה נעימה לא כמו במועדונים הרגילים. הערב רק התחיל. אנשים הכירו אחד ואת השני.
הרגשתי שהגעתי למקום שבו אני אמור להגיע. הסתובבתי וראיתי מחזות שלא תיארתי שאראה.
נשים וגברים עושים מעין משחק שליטה באחד בשני, מישהי אוחזת בגלגל מסתובב בעוד שהגבר מסובב אותה והיא שמחה. מישהי מצליפה בגב של מישהו שצמיד לקיר וידיים כבולות. היו גם כאלה שהסתובבו עם כיתוב בגב DM. מדי פעם הם העירו או אמרו לאנשים ככה לא עושים אלא אחרת. לא הבנתי למה הם מתערבים אבל לא רציתי לברר כי אני די חדש.
הערב התחיל. הקריין שהוא התקליטן אמר שבבמה המרכזית תופיע הפרפורמרית הבית הת'ר. אנשים התחילו להתקהל ליד הבמה המרכזית העגולה. המוזיקה התנגנה. לפתע ראיתי את עינת עולה לבמה, ניגשת לעמוד ומתחילה לטפס. היא מסתובבת בעמוד, עושה תרגילים אקרובטים מרהיבים והקהל מוחא כפיים. עינב הזמינה העלתה מישהו לבמה.
הוא לבש רק מנכסיי עור, שיערו הארוך ונעל נעליים שחורות יפות. הוא עלה לעמוד ועשה סיבובים מרהיבים.
הבטתי מסביב וראיתי את האנשים נהנים. פתאום הבנתי שאני מכיר חלק מהם. חלקם סטודנטים שבאו ליהנות. לא שיערתי שזה פופולרי. לאורך הריקוד שלו עינת הביאה כיסא. היא הניחה אותו בקצה הבמה מולי. מרוב התרגשותי לא פצחתי את פי. היא עמדה מולי והושיטה את ידה אליי. עליתי לבמה וכולם הביטו בי. היא הושיבה אותי על הכיסא. כיסתה את עיניי. הרגשתי מוזר. היא סובבה את ראשי.
מייסון, כך כונה הרקדן, ירד מהעמוד ועמד מאחורי כשהוא מעסה אותי. הרגשתי בנוח. מייסון הוריד את כיסוי העיניים שלי וראיתי את עינת זוחלת אלי כמו לביאה. היא פישקה את רגליי.
היא קמה, הסתובבה וישבה על איזור האגן. היא התחילה לעשות לאפ דאנס אבל לא כמו במועדון החשפנות שהייתי אז. הלאפ דאנס היה מיוחד.
היא ניענעה את התחת שלה בזמן שהיא משכיבה את עצמה על הבטן שלי שראש לידי. היא לקחה את ידי שהיא בצד ושמה אותם על החזה שלה.
היא לחשה לי שאני לא צריך לדאוג כי הכל מקצועי ועליי לזרום. הרגשתי שאיבר המין שלי מבצבץ.
מייסון עזב את כתפיי.
עינת קמה והורתה למייסון לשכב עליי כשהוא מולי. איבר המין הרפה. מייסון חייך. עשה לאפ דאנס שונה לא כמו שעינת עשתה. הייתה תחושה אחרת. לא האמין שאין הבדל שגבר ואישה עושים לאפ דאנס באופן שונה.
הבטתי מסביבי.
אנשים פשוט היו מרותקים.
מייסון קם וירד מהבמה.
עינת הקימה אותי, אחזה את ידיה ולחשה לי שאני צריך להשתחוות בפני קהל כאילו אני הייתי חלק מהמופע. אנשים מחאו כפיים.
רגע לאחר שירדנו מהבמה הערב המשיך ועלו אחרינו עוד פרפורמים ופרפורמיות.
מייסון הציג את עצמו כבועז ואמר שאני בחור רציני. הוא ישמח שאני יגיע יותר כי הוא רואה בי משהו מיוחד כמו שעינת ראתה בי.
עינת ואני יצאנו לנשום אוויר. היא לבשה את המעיל שלה. היא הוציאה סיגריה והתחילה לעשן. היא הביטה בי עם חיוך. היא אמרה לי שהיא ידעה שאני מתאים לסצנות האלה. לא הבנתי איך היא ידעה אבל תמיד היא צודקת.
היא סיפרה לי שהיא עוסקת בזה כשנה וגם התחילה עם זה בתור סקרנות. היא אמרה לי שזה הכל מתוכנן והיא רצתה להפתיע אותי בלי שאשים לב.
העיסוי של מייסון היה שאני ארגע כדי שלא אפחד מהקהל. הסברתי לה שאני בכלל לא מפחד. היא סיפרה לי שהיא חיה חיים כפולים. ביום היא סטודנטית בשם עינת ובערב היא פרפורמרית בשם הת'ר.
היא סיפרה לי שעבודה הזאת מספקת אותה לא רק כסף אלא גם את מי שהיא באמת.
נכנסו בחזרה למועדון. עינת הציעה לי להתנסות עליה בכל מיני דברים. היא לקחה שוט והדגימה לי איך להצליף. בהתחלה היא הצליפה עליי שארגיש.
היה מוזר כי זה לא היה הצלפה כואבת אלא מלטפת. היא הושיטה לי את השוט והיא נתנה לי להצליף בגב שלה.
הצלפתי בהתחלה בקלות אבל היא אמרה לי יותר חזק. אז הצלפתי חזק. אנשים התחילו להתקהל לידינו. חשבתי שעשיתי משהו לא טוב. אפילו אנשים שלבשו את החולצות DM הגיעו אבל לא התערבו.
הם הופתעו.
עינת הסתובבה והציגה אותי בתור ג'ייסון. כולם מחאו כפיים. היא הובילה אותי לגלגל והורתה לי לעמוד בגלגל שהידיים אוחזות במוטות והרגליים דורכות על המוט שעל הרצפה. הקהל הביט. עינת סובבה אותי סחור-סחור ואז עצרה כשאני תלוי הפוך. היא התכופפה ואמרה לי לנשום. היא ספרה בשפתיה ואז קמה והחזירה אותי למקומי. ירדתי בלי שהרגשתי מסוחרר.
הקהל הריעה ואמר לי שאני אסובב את הת'ר. עינת עלתה למתקן בקלות וסובבתי את הגלגל כמו שעשתה. היא חייכה. היא נהנתה מכל רגע.
עצרתי את הגלגל כשהיא תלויה הפוכה. מייסון ניגש אליי והציע שנעשה הורדות ידיים בזמן שעינת הפוכה. היא הביטה בנו בחיוך.
מישהו הביא שולחן קטן. עמדנו על הברכיים, שילבנו את ידינו ומייסון אמר לי בלחש שאני זה שאנצח. אחרי שספר שלוש ואחרי שהעמיד פנים, הוא התאמץ למרות שהיה שרירן וניצחתי.
עינת לא התלוננה. היא נהנתה מכל רגע. אחרי שקמנו החזרתי את עינת למקומה. היא ירדה מהגלגל והשתחווה מול הקהל שהריעה.
הערב הסתיים בלי ששמנו לב.
אחרי שאחרוני האחרונים עזבו את המועדון בועז הגיע אליי ואמר לי שיש לי כישרון מולד. חייכתי במבוכה ועינת חיבקה אותי מאחורי ונישקה את הלחי שלי. זה היה רגע קסום. בועז ואני החלפנו לחיצות ידיים ונפרדנו.
כשיצאנו מהמועדון אור השמש התחיל להופיע. השעה היה שש בבוקר. ריח של טל עדיין נמצא. יש משהו קסום בזה. משאיות הזבל כבר על הכביש ומכוניות של העיתונים מסתובבים בין הבתים. עינת ואני הלכנו לבניין שאני גר.
היא חיבקה אותי ונישקה את שפתיי. שפתיה היו עדינות וגם מסריחות בגלל הסיגריות. למרות שאני מעדיף לא לנשק מישהי מעשנת אבל זה לא הפריע לי.
עינת ואני איחלנו לילה/בוקר טוב ונפרדנו.
עליתי לדירה, התקלחתי והלכתי לישון. ישנתי מעולה. לא האמנתי שזה היה הדייט הכי מושלם ומוזר. אני רגיל ללכת לדייטים רגילים בבתי קפה או בטיילת אבל דבר כזה לא קרה.
הימים חלפו בלי מענה מעינת. כל אחד מאיתנו חזר לשגרתו. חזרתי להסתובב עם חבריי ללימודים והמשכנו עם הבילויים. מדי פעם ראיתי בקמפוס את הסטודנטים שהיו במועדון מביטים בי בחיוך ואז ממשיכים בדרכם. לא הבנתי למה דווקא חייכו אליי.
אחר צהריים אחד באמצע השבוע קיבלתי הודעה ממספר לא מזוהה. זה היה בועז והוא רצה לדעת אם אני זמין להיפגש איתו במועדון הדאנג'ן. הוא אמר לי להגיע עוד הערב לשם בלבוש רגיל. לא שיערתי מה הוא רצה אבל הייתה לי תחושה טובה שמשהו ייקרה.
מועדון הדאנג'ן נראה אחרת כשאין אנשים. המקום נראה די קטן ואינטימי שהיה קשה להאמין שהוא יכול להכיל אנשים.
היו שם פרפורמים ופרפורמיות שהתאמנו על המופעים שלהם. חלקם התאמנו על העמודים עם תנועות אקרובטיות מרהיבות. היו שם שהתאמנו עם שוטים. הכי הבולט היה הריקודים המרהיבים. קשה להאמין שזה לא מועדון חשפנות כי זה מתחת בפני השטח והכל שם בהסכמה.
מאת: בנאדו
