השקת הסרט הפורנו הפמינסטי הישראלי הראשון

את הסיפור הזה מישהו חייב לספר למען החופש שלנו הנשים וגם למען שחרור הסטיגמות על אנשים שמטופלים פסיכיאטרי. ראשית, גילוי נאות , אני מכירה מצבים פסיכיאטרים מקרוב, שולטת במונחים, ביקרתי גם במחלקות סגורות וגם במחלקות פתוחות בבתי חולים פסיכיאטרים מאז שאני נערה.

הפעם הראשונה שביקרתי בבית חולים ״מזרע״ היה קצת לפני גיל 18. חבר טוב מהחבורה פתאום נעלם. 

תהיתי לאן ואף אחד לא ידע, חפרתי, נברתי עד שגיליתי שהוא התאשפז וזו לא הפעם הראשונה. חבריו היו מלאי חרדה. זוכרת את המבט המבויש / מפוחד בעיניים כשגילו לי את הסוד ״הנורא״ מכל. אני באופן טבעי וללא היסוס התקשרתי לבית חולים לברר על המאושפז ,מתי שעות הביקור ובאיזה מחלקה.

אותו היום הגעתי אליו, הוא היה במחלקה מעורבת. מחלקה כזו שמגיעים לאבחון ונשארים שם עד שמחליטים מה לעשות איתך ומה האבחנה שלך  במילים פשוטות. נשבעת שהכול הרגיש לי מאוד טבעי. לא חששתי. הגעתי לדלת לבנה עם חלון וסורג שם פתח לי אח גדול מימדים חביב אך קשוח. הוביל אותי במסדרון עד שראיתי את ט׳ יושב עם פניו לרצפה. נבול. ניגשתי אליו עם האנרגיה החיה שלי ואמרתי לו: ט׳ מה קורה נשמה? ט׳ הרים את הראש מסתכל עליי בהלם, בתדהמה. שרה הוא ענה לי, חצי מרוגש חצי מופתע והרבה מבויש. ״מה את עושה כאן?״ באתי לבקר אותך מה ז״א, נעלמת ודאגתי. למה אתה כאן? מה יש לך? ״אני עצוב״ הוא אמר , ״כאן אני נרגע״ הסתכלתי עליו בעיניים ואמרתי לו אבל מה עם ג׳ (הבן שלו)  הוא לא מסב לך אושר? איזה ילד נדיר יש לך שמחכה לך,איזה מתנה. החיים לא פשוטים אבל יש לך הרבה על מה להיות שמח וכולם מתגעגעים אלייך,אתה חסר. בכלל לא ידעתי לאן נעלמת עד שא׳ סיפר לי ואז החלטתי לבוא. לונג סטורי שורט. ט׳ יום אחרי השתחרר מהמחלקה וחזר הביתה ולא שכח להודות לי שאני המלאך שלו שהגיע ובזכותי הוא יצא. (אגב אני היחידה שבאתי לבקר, אפילו המשפחה שלו פחדה!)

לא ידעתי באותו היום שזאת לא הפעם האחרונה שאבקר במחלקה. אבי ז״ל כמה שנים אחרי חטף התקף פסיכוזה ועברנו איתו גיהנום בלשון המעטה. הוא הגיע למצב מאוד קשה ואני לא ארחיב כי לא עליו הכתבה. אבי היה אדם מקסים וטוב לב ועל אף שחלה היה צלול ודאג לעצמו מאוד יפה, מה שכן מבית מלא אורחים עם הכנסת אורחים של מרוקאי הפך הבית שקט ועצוב וזה כואב לי עד היום .

 אסכם רק שמצבים פסיכיאטריים אינם זרים לי. לכן מאז שאבי נפטר אני מקדמת מודעות למצבים פסיכיאטריים שאנשים יפסיקו להפחד, להירתע. כן אומר שיש שיפור פלאים בשנים האחרונות שכולם מדברים יותר בגלוי על חרדה ודכאון אבל מצבים טיפה יותר מורכבים עדיין בארון וגם בנושאים של חרדות ,דכאון, פוסט טראומה יש הרבה בורות .

הפעם הראשונה שנחשפתי לליאת הייתה ביום שעולמה חרב עליה כשעיתונאית אבחנה אותה על דעת עצמה כ״לא כשירה״.

העיתונאית ש׳ החליטה על דעת עצמה שהיא כשירה לאבחן אנשים למרות שלא למדה מעולם רפואה או פסיכלוגיה ובטוח שלא פסיכיאטריה  , הצעדים שהיא נקטה בדיעבד רק החמירו את מצבה של ליאת עם התערבותה הגסה והלא מרוסנת בחייה האישיים והבוגרים.

היא החליטה בשם הצדק ו״הפמיניזם״ לחבל  לליאת בהשקה של הסרט שהיא ביימה. 

ליאת, 35 עם רקע פסיכיאטרי של פוסט טראומה, בעבר עסקה בזנות חובבת סקס בוטה והגשמת פנטזיות החליטה להגשים חלום ולביים סרט פורנו אשר היא תככב בו בעצמה. 

לליאת יש קבוצת טלגרם מאוד פעילה ששם היא לבדה מעלה סרטוני סקס שלה באקט, תמונות סקסיות של ערום או שהיא מוצצת ועוד…הכול מבחירה חופשית שלה .

ליאת חברה לגילי מוסינזון והייתה מעורבת במסיבות אשר הוא הפיק ובאיזה שהוא שלב ביקשה ממנו עזרה בהפקה של הסרט שאותו היא רוצה לביים. גילי בהתחלה התנגד (כל הדברים שאני כותבת כאן מצולמים בכתבות אחרות בהקשר של גילי, לא שוחחתי איתו באופן אישי מכיוון שהוא כרגע לא במצב נפשי טוב עקב הפרשה ,כך נאמר לי) 

גילי התנגד אבל ליאת לא ויתרה והצליחה לשכנע אותו לאחר שאמא שלה שוחחה איתו ואמרה שזה מסב לה אושר ושיש לו אור ירוק.

הם קבעו צילומים והפרויקט יצא לדרך. ליאת מתארת את היום הזה כחוויה יחודית והיום הכי מרגש ושמח בחיה. עד פה הכול בסדר? כולם מרוצים. חייב לציין ולהבין דבר חשוב בתעשיית המין. הכותבת הנאמנה שלכם בעצמה דוגמנית ערום ובעלת חשבון באונליפאנס. יש שלושה סוגי אנשים בתעשייה הזו:

1)קורבנות חלשים שעוברים ניצול והשפלה

2)אנשים שעושים זאת בשביל כסף מבחירה אישית

3)אנשים שעושים זאת בשביל סיפוק, ריגוש ואהבה למיניות

אני כמובן נמנית מהקבוצה השלישית, הרבה לפני שדיגמנתי ערום בשביל כסף הייתי עושה זאת בחינם. תחביב כזה. אוהבת להצטלם בערום ואוהבת שגברים נדלקים עליי. זה מחרמן אותי.

למה אני מפרטת? כי גילי וליאת לא היו מונעים מכסף לכן הכסף לא יהיה האישו כאן. ככל הנראה לפי דבריה של הכתבת ש׳ לא היה חוזה שנחתם מראש. פעם כל מה שהיה צריך בין שני חברים זאת מילה. כנראה בעידן של היום זה לא מספיק. 

אז ש׳ הכתבת ה״פמיניסטית״ הדגולה שמעה על צילומי הסרט והחלה לעקוב אחר ליאת. היא עקבה אחריה ברשתות ובטלגרם וראתה שהמון גברים עפים על ליאת ועל התמונות והסרטונים שלה ועקבה אחר התפתחויות של צילום  הסרט שלא היה לרוחה. ש׳ ה״פמיניסטית״ איננה מאמינה שיש אישה שכל כך מחוברת למיניות שלה שהיא רוצה סקס עם הרבה גברים. זה מזכיר לי שכינתה  אותי פעם  ״פמיניסטית״ שאני נערת שעשועים. כאילו אישה אינה יכולה ליהנות מהמיניות בעצמה והיא כאן רק כדי לרצות גברים. עניתי לה גברת את חושבת שאת פמיניסטית אבל את חשוכה ועתיקה . 

ש׳ החליטה שליאת איננה כשירה ושהיא ״משוגעת״ ככה נכתב על ליאת ברשתות ועד היום זאת הסטיגמה שנתפסה עליה בעקבות הכתבה , לטענת  ש׳  בכתבה שהיא הוציאה  היא ״התייעצה״ עם פסיכיאטרים/פסיכולוגים בשלט רחוק .

ראשית איזה מן בעל מקצוע מאבחן בשלט רחוק מבלי להיפגש עם ליאת ולהעביר אותה הסתכלות? 

״הסתכלות״ – מונח פסיכיאטרי אשר המטופל עובר בבית חולים פסיכיאטרי למשך ימים ארוכים עד שמתקבלת עליו אבחנה. מה שנעשה לליאת זה שיימינג בגלל הרקע פוסט טראומה שלה.

ראשית עליי לציין שאני לא מאבחנת את ליאת כי אין לי אסמכתא לעשות זאת. מה שאני כן יודעת זה שאני עוקבת אחריה כבר כמה חודשים וגם בקשר איתה ונכון אולי יש לה בעיות והיא משתפת רגעי חרדה ולחץ ולפעמים היא גם מאוד מפוזרת ולא קשובה אבל בסך הכול היא יודעת בדיוק מי נגד מי ומה היא רוצה. מדובר באישה שאוהבת מיניות וסקס וריבוי פרטנרים וזכותה!

אף אחד לא יחליט עליה בטוח ובטוח לא עיתונאית זוטרה. 

ש׳ החליטה שלא מתאים לה שהסרט יושק שוב בשם ״הפמיניזם ״ המסרס שמקום להעצים נשים ולחזק נשים הופך אותן קורבן. מצטערת אבל זה לא פמיניזם בשבילי. אני בעצמי חד הורית עצמאית בת 40 ולא נתמכת ע״י גבר כל חיי, יזמית , עצמאית, בעלת עסקים במשך השנים  אז אף אחד לא ילמד אותי מה זה פמיניזם. ש׳ שלחה לגילי איומים וגם מספרת את זה בעצמה בכתבה שהוציאה לבייש את גילי וליאת. 

במפורש היא כותבת שהיא איימה עליו ושהיא הייתה , ציטוט :

״עלי להודות שההודעה שכתבתי למוסינזון בשלב הזה, וגם חלק מאלו שכתבתי לו לאחר מכן, היתה חצית קו אפור מבחינתי. היא נוסחה באגרסיביות וברוח מאיימת. למרות מצבה של ל' במשך השנים, היא לא נמצאת תחת השגחת אפוטרופוס. והיא גם כבר לא מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. ״

הרי כתבת בעצמך שהיא עצמאית ואין לה אפטורופוס ועברה איבחונים אז מי את שתאבחני אותה כלא כשירה?! את בטוחה שהיא הלא כשירה? 

כולם ידעו מי זאת ל׳ הרי היא וגילי  היו זוג לא מונוגמי באותה תקופה. אז על אף שלא ציינה את שמה זאת לא הייתה בעיה לאתר מי זאת ל׳ הרי כמה סרטים פמיניסטים הראשונים בישראל יש?

חייב להזכיר שגברת ש׳  יצרה קשר עם ליאת לפני פרסום הכתבה והושיטה לה יד לעזרה. ליאת שיש לה לב רחב והיא מחבקת כל אדם שרוצה קרבה שיתפה את ש׳ בכל חיה ונתנה לה להתקרב, מה שהיא לא ציפתה זה שהעיתונאית תחבל לה בהשקה, תוציא אותה מסכנה ולא צלולה. תסלף את דבריה ותוציא אותה כל כך רע.

מכאן מתחיל הטירוף שבעצם כאן נכנסתי לתמונה, תוייגתי בפוסט שליאת הוציאה שהעיתונאית הרסה לה את החיים ומחבלת לה בהשקה ושהיא לא משוגעת , שהיא יודעת בדיוק מה היא עושה.

ליאת טוענת שבאותם ימים מצבה הדרדר, מפסגת האושר של הגשמת חלום לצלילה למעמקי הדכאון והחרדה.אגב היא לא היחידה , גם גילי להבנתי לקח את כל האיומים והשיימנג שהוא כביכול ניצל ״אישה משוגעת״ קשה. מי לא היה לוקח את זה קשה? מילא שיימינג שהוא בתעשיית המין, מי כמוני מכירה- אבל להאשים אותו שהוא "ניצל אישה משוגעת ״ שלא בהסכמה? לאיים עליו?! גמרה לו על הנשמה!

נחזור לליאת , מהרגשת ניצחון ועשייה  לתחושה של קורבן . בהתחלה גילי וליאת התראיינו בהרבה מקומות אבל לא הצליחו להסביר את עצמם תוך כדי הסערה. ההסברה שלהם יצאה עקומה אבל אני הבנתי. לא כולם יודעים לעשות הסברה זאת הסיבה שלאנשים מסויימים יש דוברים. הרבה מהראיונות הפנו את תשומת הלב דווקא לתוכן הסרט שהוא בהחלט קשוח למי שלא חובב את הז׳אנר  במקום בבעיה האמיתית שעיתונאית אסור לה לאבחן פסיכיאטרית אדם. 

בכתבה המקורית ש׳ טוענת שגם בקבוצת ווצאפ של ליאת היא מנוצלת ואני רוצה להפתיע אותכם ולהגיד לכם שבקבוצה של ליאת יש גברים מדהימים שדואגים לשלומה, היא משתפת אותם בכל צעד שלה והם מרימים לה ותומכים בה, שולחים לה מוניות או אוספים אותה למקומות, קונים לה דברים אבל הכי חשוב, דואגים לשלומה. מצרפת צילום מסך מהבוקר הזה! 

החברה האלה שאני עוקבת אחרי הפעילות שלהם פשוט אוהבים את ליאת, מקבלים אותה ללא שפיטה ודואגים לה. פייר? מרגש! מאחלת לכולנו רשת תמיכה כזו . 

רוצה מאוד לפרגן  לעמותת ארגמן – ארגון נשים עובדות פמיניסטיות אמיתיות שמאמינות שאישה אחראית על גופה. עמותה שעושה עבודת קודש לפמיניזם שאני קוראת לו ״פמיניזם של המאה 21״ .

ההשקה מתכוננת להתקיים בסוף החודש באוזן השלישית בתאריך 27.6 בשעה 19:00 – כרטיס עולה 40 ש״ח לכיסוי ההוצאות וכולם מוזמנים להגיע לפרגן.

אחרי כל הסיפור המקום שהעיתונאית עבדה בו הוציאה פרסום שהיא כבר איננה עובדת שם ושהם מאחלים לה בהצלחה. במקביל התחיל גיוס המונים לטובתה .

הנושא כאן הוא לא העיתונאית חס ושלום. אין לי ספק שכוונתה הייתה טובה , אני אפילו בטוחה.

אתם יודעים מה אומרים?

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות

מהעיתונאית אין תגובה , ניסיתי ליצור קשר מספר פעמים וגם שלחתי לה הודעות כתובות והיא התעלמה.